פעילות חברתית
מאז שנת 2009 אני תומך, יוזם ופעיל בקידום לימודי ערבית ליהודים בישראל. ניהלתי בית ספר ללימודי ערבית ומחקר התואר השני שלי במדיניות ציבורית ויישוב סכסוכים באוניברסיטת תל אביב התמקד בנושא. המחקר חשף את המניעים ואתהקשיים של יהודים ישראלים שלומדים ערבית ובמקביל לעבודתי הקלינית פיתחתי סדנאות קבוצתיות להתמודדות ותמיכה בחוויה המורכבת של לימודי ערבית.
האדם הוא תבנית נוף מולדתו. מולדת היא לא רק חבל ארץ אלא גם ואולי בעיקר, המקום הרגשי, הנפשי והתרבותי בו נולד אדם ובו הוא גדל. הזהות שלו. הרעיון שאנחנו מהווים חלק ממערכת רחבה יותר משמש אותי רבות בקליניקה והוא גם העקרון שמוביל את העבודה הקבוצתית שאני מנחה ללומדי ערבית.
בחיי כולנו יש חלקים שמוסכמות חברתיות שומרות במקום צנוע, מעורפל ואפילו מוסתר. פעמים רבות התקדמות בטיפול אישי מושגת כאשר החלקים האלה מקבלים הכרה
ומקום בחיינו.
גם בחברה בכלל ובישראלית יהודית בפרט, יש חלקים לא מדוברים ובהקבלה מהפרטי אל הציבורי - אם יקבלו הכרה ומקום יאפשרו תנועה וריפוי חברתי רחב.
השפה הערבית מוכרת לכולנו, אם לא מהבית, אז מהמרחב הציבורי, מהמדיה החברתית והתקשורת. עם זאת, הערבית היא טאבו מבחינת החברה הישראלית. היא נתפשת כשפת אויב, כמאיימת ומאתגרת את השפה העברית. לגישתי, הנכחה שלה פותחת שער לחיזוק החיבור למקום שבו אנחנו חיים, להסטוריה שלו ולאנשים שנמצאים בו.
הסדנאות שפתחתי חושפות את הערבית, מפנות לה מקום ונותנות הכרה. עצם התנועה הזו מול הקושי מאפשרות לפתרונות להגיע מאליהם והיא מחזקת את המוטיבציה להמשיך וללמוד ערבית.
הסדנאות מתקיימות בשיתוף בית הספר לשפות "כאן זה לא אולפן" ומורות לערבית ברחבי הארץ.