IMG_3113.jpg
כיצד הפכתי למטפל

"המעי שלך עומד להתפוצץ וזו סכנת חיים. חייבים לנתח". 
מחלת הקרוהנס, דלקת כרונית בדרכי העיכול, אובחנה אצלי כשהייתי בן 11. מדובר במחלה אוטואימונית ועבור הרפואה הקונבנציונאלית, ההתמודדות עם רבות מהמחלות האוטואימוניות מוגבלת. היא מתמקדת במינון תרופות שעיקרן מענה לסמפטומים ודיכוי מערכת החיסון כולה, או חלקים  ממנה. 
לאחר שנות נעורים של טיפולים תרופתיים ואישפוזים שהובילו למצב מסכן חיים ולניתוח, החלטתי כנער להתחיל לטפל בעצמי בדרכים אחרות. זה היה בניגוד לדעת הורי ולעצת הרופאים המטפלים. 
 
במשך כמה שנים נפגשתי עם מטפלות ומטפלים בגישות ששילבו גוף ונפש ובעיקר רגש. במקרה שלי הבטן הרגישה לא מעט ומה שגיליתי התאים לתחושות הבטן. גיליתי שרגשות מתחוללים לא רק בראש אלא בכל הגוף. גיליתי שמחשבות מתגבשות למילים במוח אבל מתחילות הרבה פעמים בבטן. קבלתי הכרה לכך שהאופן שבו אני מרגיש משפיע ישירות על המצב הגופני שלי ועל הכאב שאני חש. 
 
בעקבות כל אלה פניתי ב2004 ללמוד נטורופתיה והתמחיתי בשיאצו, צמחי מרפא ותזונה ובהמשך בהנחיית קונסטלציה מערכתית. מאז 2008 התמקצעתי בטיפול תהליכי המשלב גוף ונפש, רגש ומגע, צמחי מרפא ותקשורת בינאישית. אני מכיר בקליניקה שלי מטופלות ומטופלים שמגיעים עם סבל קשה, כאבים בלתי פוסקים וגם כאלה שמגיעים עם בלבול ורצון לסדר ובהירות. בין היתר אני מלווה אנשים שחיים עם קשיים בקשב וריכוז, היפראקטיביות, אובססיביות קומפולסיבית, קשיי עיכול, כאבי גב, אונות ומיניות, העדפה מינית וזהות מגדרית, עצב, תסכול, זעם ודכאון והתמודדות עם שינויים בחיים.

מחלת הקרוהן הסתברה לי כמורה טובה לחיים מלאים. אפילו היום, לאחר שנסוגה, שמור לה מקום של כבוד והיא מזכירה לי לעיתים, בזמנים הפחות קלים, שעדיף לחוות את החיים במלואם.